לאחרונה, בקיץ של שנת 2015, לימדתי קורס במכללה בשם "אינטליגנציה רגשית: מקום של הרגש בלימודי תורה וחול". הקורס היה מיועד למחנכים בוגרי ישיבות , והתכנית שלי הייתה להציג כמה תורות עמוקות של ר' צדוק הכהן מלובלין, אחד מן המחברים החסידים היותר גדולים. עם זאת, לאחר שדנתי בנושא עם אחד מהתלמידים לפני שהקורס התחיל, החלטתי לשנות את הכיוון
התלמיד, בוגר מוצלח של מערכת הישיבות החרדיות, וכיום מלמד בישיבה גדולה ליטאית בירושלים. עוסק בחינוך למעלה מעשר שנים במוסדות שונים ,הוא תיאר בפניי את הבעיה המרכזית שיש היום בחינוך בישיבות, [מסוג מסויים במיוחד] היא חוסר החיבור הרגשי ללימוד תורה ,לומדים רבים אחר שנים רבות בצל הגמרא לא יכולים להעיד על עצמם כי התורה חדרה לעומק נשמתם ועצם הזכות שנפלה בחלקם להיות הוגים בתורה, מרגשת אותם כל פעם מחדש . לי תיורו, לימוד התורה הפך במידה מסויימת לאתגר אינטלקטואלי ותרגיל שכלי במקרה הטוב, חסר לב ורגשות. בשיחות רבות שערך בשנים האחרונות עם בחורים רבים הם הביעו בפניו כי הם מתוסכלים מכך, שאין מספיק מקום לשמוע אותם ולברר את רגשותיהם, הרגש משום מה נתפס כחולשה, וכאקט לא גברי במיוחד
העליתי את הנושא בכיתה, והדיונים שהיו לנו, והמקורות התורנים שמצאנו, הפכו לבסיס החדש של הקורס
התלמיד, בוגר מוצלח של מערכת הישיבות החרדיות, וכיום מלמד בישיבה גדולה ליטאית בירושלים. עוסק בחינוך למעלה מעשר שנים במוסדות שונים ,הוא תיאר בפניי את הבעיה המרכזית שיש היום בחינוך בישיבות, [מסוג מסויים במיוחד] היא חוסר החיבור הרגשי ללימוד תורה ,לומדים רבים אחר שנים רבות בצל הגמרא לא יכולים להעיד על עצמם כי התורה חדרה לעומק נשמתם ועצם הזכות שנפלה בחלקם להיות הוגים בתורה, מרגשת אותם כל פעם מחדש . לי תיורו, לימוד התורה הפך במידה מסויימת לאתגר אינטלקטואלי ותרגיל שכלי במקרה הטוב, חסר לב ורגשות. בשיחות רבות שערך בשנים האחרונות עם בחורים רבים הם הביעו בפניו כי הם מתוסכלים מכך, שאין מספיק מקום לשמוע אותם ולברר את רגשותיהם, הרגש משום מה נתפס כחולשה, וכאקט לא גברי במיוחד
העליתי את הנושא בכיתה, והדיונים שהיו לנו, והמקורות התורנים שמצאנו, הפכו לבסיס החדש של הקורס
השאלה...י

עם כל זאת, הרעיון של הבלוג צמח קצת מאוחר יותר. כשהגענו לסוף הקורס, במקום לתת מטלה סופית מסורתית - מבחן או עבודה בכתיבה - החלטתי לנסות משהו חדש. כל תלמיד היה מוזמן לתת הרצאה קצרה, של חמש דקות, המתארת חווית למידה משמעותית שהייתה אצלו פעם, כתלמיד או כמורה, ולאחר מכן לכתוב אותו ולהרהר בו. הכוונה הייתה לחלוק בינינו חוויות למידה משמעותיות ורגשיות שבאו לבטא את הנושאים שהתדיינו בהם - והוכיחה שהם באמת אפשרים
אחד התלמידים, הרב מנחם שטיינרטר, ר"מ בישיבת "ידידיה " בפתח תקוה, סיפר סיפור אישי על תלמיד בישיבה , שהיה במגמת ירידה רוחנית תלולה . נראה היה שאין יכולת לעזור לו; לא אביו, ולא רבניו. עם זאת, לאחר שלמד על מקומה המשמעותי בחינוך של "אינטליגנציה רגשית", ר 'מנחם ניסה גישה חדשה: לדבר עם הנער בפתיחות הלב, בחום, ללא ציפיות סופיות . מה שהוא גילה - כפי שהוא מספר בווידאו בהמשך - שגישתו של הצעיר השתנתה באופן דרסטי לטובה. וכל זאת כיוון שמישהו דיבר איתו מהלב
סיפור זה מרגש ומעודד; עם זאת, משהו הרגיז אותי בסיפור זה
איך זה אפשרי, שאלתי את עצמי, שהגישה הפשוטה - לדבר עם בחור צעיר באהבה ובפתיחות – נהיה כל כך קשה שצריך ללמוד אותו מקורס או מספר, ולחפש לו כל כך הרבה מקורות כדי להוכיח שהוא קיים? האם זו לא צריכה להיות הגישה הבסיסית של כל מחנך? י
ברור שהגישה הזאת צריכה התבוננות על מנת לקיימה נכון , במיוחד כשמדובר בילדים שלנו; כמעט בלתי אפשרי להסתכל עליהם בלי להניח עליהם משא הציפיות והדרישות שלנו מהם .אני בהחלט יכול להבין כל הורה שיש לו ציפיות מילדיו, גם אני בעצמי עברתי את זה עם אחד מהילדים שלי, ואני יודע כמה זה קשה להתאים את הציפיות שלנו כהורים לנתונים בשטח. כיוון שיש לכל הורה מעורבות רגשית שגורמת לו לעיתים לא להיות אובייקטיבי, אך המחנך שהוא אובייקטיבי יותר עליו לעזור ולסייע לכל תלמיד ,ולגעת לליבו, לא תמיד ניכר שכך הם הדברים בשטח. האם הם כל כך שקועים ב"מערכת" עד שאין להם פנאי לצורך הבסיסי של כל תלמיד לגלות את האני הפנימי האמיתי שלו באמת? היתכן שתפקידו של מחנך היום הוא להעמיס ידע טכני בלבד? אני חייב להודות שלא היו לי הזדמנויות לשבת ולדון עם מחנכים בסוגיה זו וכך, השאלה שלי נשארת במקומה
אחד התלמידים, הרב מנחם שטיינרטר, ר"מ בישיבת "ידידיה " בפתח תקוה, סיפר סיפור אישי על תלמיד בישיבה , שהיה במגמת ירידה רוחנית תלולה . נראה היה שאין יכולת לעזור לו; לא אביו, ולא רבניו. עם זאת, לאחר שלמד על מקומה המשמעותי בחינוך של "אינטליגנציה רגשית", ר 'מנחם ניסה גישה חדשה: לדבר עם הנער בפתיחות הלב, בחום, ללא ציפיות סופיות . מה שהוא גילה - כפי שהוא מספר בווידאו בהמשך - שגישתו של הצעיר השתנתה באופן דרסטי לטובה. וכל זאת כיוון שמישהו דיבר איתו מהלב
סיפור זה מרגש ומעודד; עם זאת, משהו הרגיז אותי בסיפור זה
איך זה אפשרי, שאלתי את עצמי, שהגישה הפשוטה - לדבר עם בחור צעיר באהבה ובפתיחות – נהיה כל כך קשה שצריך ללמוד אותו מקורס או מספר, ולחפש לו כל כך הרבה מקורות כדי להוכיח שהוא קיים? האם זו לא צריכה להיות הגישה הבסיסית של כל מחנך? י
ברור שהגישה הזאת צריכה התבוננות על מנת לקיימה נכון , במיוחד כשמדובר בילדים שלנו; כמעט בלתי אפשרי להסתכל עליהם בלי להניח עליהם משא הציפיות והדרישות שלנו מהם .אני בהחלט יכול להבין כל הורה שיש לו ציפיות מילדיו, גם אני בעצמי עברתי את זה עם אחד מהילדים שלי, ואני יודע כמה זה קשה להתאים את הציפיות שלנו כהורים לנתונים בשטח. כיוון שיש לכל הורה מעורבות רגשית שגורמת לו לעיתים לא להיות אובייקטיבי, אך המחנך שהוא אובייקטיבי יותר עליו לעזור ולסייע לכל תלמיד ,ולגעת לליבו, לא תמיד ניכר שכך הם הדברים בשטח. האם הם כל כך שקועים ב"מערכת" עד שאין להם פנאי לצורך הבסיסי של כל תלמיד לגלות את האני הפנימי האמיתי שלו באמת? היתכן שתפקידו של מחנך היום הוא להעמיס ידע טכני בלבד? אני חייב להודות שלא היו לי הזדמנויות לשבת ולדון עם מחנכים בסוגיה זו וכך, השאלה שלי נשארת במקומה
הבלוג

בעקבות כך עלה בדעתי הרעיון של הבלוג הזה., להציע פורמט ולהעלות את הנושא הזה ברבים, ולהביא אותו לתשומת לבם של רבנים ואנשי חינוך. לאסוף, להציג ולהסביר את המקורות הרבים שמצאתי בנושא זה, כמו כן גם חוויות אישיות שבאים לידי ביטוי באמצעות סיפורים וסרטי וידאו. חלק גדול מהחומר שהוצג כאן מגיע מהשיעורים שלי, אבל אני גם שמח לקבל דברי תורה, סיפורים רעיונות ומקורות שונים מהקוראים . המטרה היא פשוטה -- ליצור מרחב שבו גישה חשובה זו יהיה לה מקום לדון ולחקור, ובעיקר לעודד לעשיה, ברמה התיאורטית, האישית והמעשית
אתם מוזמנים לכתוב תגובות, במקום למטה
אם ברצונך לקבל עדכונים לבלוג הזה, אנא מלא את הטופס בסרגל הצד, מעל
לקשר ישיר אנא לחץ כאן
להלן הווידאו של ההצגה בכיתה הסופית של ר 'מנחם, יחד עם כמה מהרהוריו על האירוע
אתם מוזמנים לכתוב תגובות, במקום למטה
אם ברצונך לקבל עדכונים לבלוג הזה, אנא מלא את הטופס בסרגל הצד, מעל
לקשר ישיר אנא לחץ כאן
להלן הווידאו של ההצגה בכיתה הסופית של ר 'מנחם, יחד עם כמה מהרהוריו על האירוע
ר' מנחם שטיינהרטר
ר"מ בישיבת ידידיה, פתח תקוה
בתחילתה של שנה כאשר התחלתי ללמד כיתה חדשה, נתקלתי בתופעה מאד קשה ועצובה, כאשר אחד התלמידים, בחור מוכשר מאד, התמרד בצורה קשה מאד לכל דבר שקשור לדת, כאשר התופעה הלכה והחמירה מאד במשך השנה. כל הדרכים לטפל בזה ממש לא הועילו, והדבר גרם למצב מאד חמור לתלמיד גם בבית, כאשר אינו משתתף בסעודות שבת, והגדיל לעשות שהתלמיד לא השתתף בסעודת ליל הסדר. לקראת סוף השנה, הנהלת הישיבה הודיע להוריים בצער גדול, שכנראה התלמיד יצטרך לחפש מסגרת אחרת לשנה הבאה. ובסייעתא דשמיא גדולה, הצטרפתי לקורס של הרב שנקרא בשם "אנטלגציה רגשית", וקיבלתי כלים ומושגים חדשים, שגרמו לי לשנות את הגישה לתלמיד, וב"ה בתקופה קצרה מאד, תוך כדי ההשתתפות בקורס, כאשר השתמשתי בכלים הנפלאים של רגש, והתלמיד הרגיש שיש משהו שאוהב אותו באמת, ומעריך אותו כמו שהוא. חל שינוי גדול מאד לטובה בתלמיד, כאשר הוא החל להשתתף בסעודות שבת, וכן חזר ללכת לתפילות בבית הכנסת. זכיתי לקבל טלפון מאבא של התלמיד, כאשר כולו בוכה מהתרגשות על השינוי לטובה שחל בבנו
מדהים לראות שבתקופה קצרה כל כך אפשר לשנות תלמיד, כאשר באמת יודעים את הדרך הנכונה שמחנך צריך להתנהג, ואשתי אומרת שכמובן הכל גם בסיעעתא דשמיא
גם הבנתי שבשביל שילד יאמין במחנך וישתף איתו פעולה, וירצה לקבל ממנו דברי חינוך, צריך להראות לו שמבינים אותו ואוהבים אותו גם כאשר מצבו לא מושלם. וזה גורם לילד שירצה להיטיב את דרכו בשביל שהמחנך יהיה מרוצה וכן בשביל עצמו
ומהסיפורים של החברים בקורס למדתי, שכאשר היו מחנכים שלא האמינו בתלמידים, וכל הזמן רק חיפשו את החלק שאפשר להעיר להם, זה גרם להם לרדת בלימודים, אבל כאשר הגיע מחנך שנתן אימון בתלמידים והרים אותם גבוה, הם צמחו וגדלו לתלמידי חכמים גדולים
מדהים לראות שבתקופה קצרה כל כך אפשר לשנות תלמיד, כאשר באמת יודעים את הדרך הנכונה שמחנך צריך להתנהג, ואשתי אומרת שכמובן הכל גם בסיעעתא דשמיא
גם הבנתי שבשביל שילד יאמין במחנך וישתף איתו פעולה, וירצה לקבל ממנו דברי חינוך, צריך להראות לו שמבינים אותו ואוהבים אותו גם כאשר מצבו לא מושלם. וזה גורם לילד שירצה להיטיב את דרכו בשביל שהמחנך יהיה מרוצה וכן בשביל עצמו
ומהסיפורים של החברים בקורס למדתי, שכאשר היו מחנכים שלא האמינו בתלמידים, וכל הזמן רק חיפשו את החלק שאפשר להעיר להם, זה גרם להם לרדת בלימודים, אבל כאשר הגיע מחנך שנתן אימון בתלמידים והרים אותם גבוה, הם צמחו וגדלו לתלמידי חכמים גדולים